Skip to main content
 
 

עבודה עם הילד/ה הפנימי/ת

אף אחד לא לימד אותנו איך להתמודד עם הכאב שלנו
כשהיינו ילדים קטנים שבסך הכל מבקשים תשומת לב, אהבה, שייכות
הסביבה שלנו לא ידעה איך להתמודד עם מה שהרגשנו בתוכינו כשלא קיבלנו את מה שביקשנו,
וכשהצרכים הרגשיים שלנו לא התמלאו נוצרו בנו
“רגשות אסורים"

פחד, כעס, קנאה, עצב, כאב – כל אלה לא קיבלו מקום.
ובכל מקום אליו הגענו כילדים התבקשנו ללבוש חיוך ולשמוח גם כשזה לא היה בהכרח מה שהרגשנו בפנים. אבל היינו ילדים. רצינו להיות חלק, רצינו להיות אהובים, ורצינו להיות ילדים טובים, אז שתקנו.

למדנו להצחיק, להיות ממש חכמים או חזקים או יפים, ולהסתיר את כל מה שלא נעים לאחר לראות בנו, את כל מה שהוא פחות נעים ופופולרי.
למדנו להדחיק,
וכך גדלה בתוכינו מלחמה פנימית מתמדת עם כל מה שקורה בתוכינו.

יש חלקים שיש להם מקום ויש חלקים שבשום פנים לא יכולים להראות.
למדנו להתהלך בעולם עם מסר ברור שנשלח פנימה כל הזמן –
מותר לנו רק חצי להיות; רק רבע להיות.
אבל אף פעם לא כל כולי.

בחלקים שבחרנו לא במודע לבטל יש חושך, אבל כגודל החושך כך גודל האור.
לחלקים האלה יש הרבה מתנות לתת לנו ולעולם.
והקול הזה מבפנים שמרעיד את עולמנו, שיוצר כאב בחיינו, הוא כמו הצעקה של הילד/ה הפנימית שלנו שמבקשים פשוט-
להיות ולהתבטא באמת, במלאות. עם כל מה שקיים בנו.

בעבודה עם הילד/ה הפנימית אנחנו מאפשרים לעצמנו לשהות עם עצמינו בתוך הפצע הייחודי שלנו,
להתבונן בהקשבה בכאב, בחושך, בצללים
וכך יוצרים עוגן פנימי עמוק, קרבה משמעותית אל עצמנו שמעניקה לנו יכולת הקשבה בהירה לצרכים ולרגשות שלנו, לרצונות ולכמיהות שלנו,
ידיעה ברורה שאנחנו אף פעם לא לבד…
אנחנו כמו מגדלים את עצמנו מחדש, הופכים את סיפורי הילדות לסיפורי גבורה
ומסתכלים פנימה כהורים אוהבים לילד/ה הפנימי/ת שבתוכנו.
ברגע שאנחנו מאפשרים לנו ללגום מהחושך הזה ולצלול לעומקיו באמת
אנחנו מגלים שאין שם שום מפלצת.
להיפך, המפלצת היא בעצם ילד/ה קטנ/ה שצריכים שיחבקו אותם ויאהבו אותם,
יקשיבו וישמרו עליהם.
ורוצים לדעת – שהם נפלאים, בדיוק כפי שהם.

תחשבו על ילדים. הם מקור אינסופי של כוח, חיות, פליאה, חוכמה.
כשאנחנו מחוברים אל הילד/ה הפנימי/ת הוא הופך להיות המצפן שמוביל אותנו בעולם.
הוא הקשר הישיר שלנו לאינטואיציה העתיקה ביותר,
הקרבה החזקה ביותר אל הפוטנציאל הגלום בנו.
כשאנחנו מחוברים אליו, נוכל לצמוח ולפרוץ לאן שרק נרצה.

כשאנחנו הופכים הורים אוהבים לילד/ה בתוכינו, כשאנחנו מסכימים לשהות איתם
בתוך כל מה שהם חווים
שם – קורים קסמים של ממש…